חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בג"ץ 8706/03

: | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
8706-03
9.11.2003
בפני :
1. דורית ביניש
2. אדמונד לוי
3. אשר גרוניס


- נגד -
:
אונופרש ראדו
:
1. שר הפנים אברהם פורז
2. המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.        העתירה מכוונת נגד החלטתו של המשיב 1 (להלן - שר הפנים) שלא להאריך את אשרת השהייה של העותר בארץ וכנגד החלטת המשיב 2 שלא ליתן לעותר קצבת נכות מעבודה. העותר הינו אזרח רומניה אשר נפגע בישראל בתאונת עבודה והפך כתוצאה ממנה למשותק בארבע גפיו. בעקבות התאונה מנהל העותר הליכים משפטיים שונים בבית המשפט המחוזי בחיפה ובבית הדין לעבודה. לאחר התאונה פנה העותר למשרד הפנים בבקשה לאשרת שהייה בארץ, אולם נענה בשלילה. בשל היעדר אשרת שהייה בארץ הפסיק המשיב 2 ליתן לעותר קיצבת נכות מעבודה. לטענת העותר, נוכח מצבו והצורך לנהל הליכים משפטיים, הרי עליו להימצא בארץ לכל הפחות עד לסיום ההליכים המשפטיים אותם הוא מנהל.

2.        השאלה המתבקשת היא מדוע הוגשה העתירה לבית משפט זה, שכן העותר יכול היה להביא את עצומותיו בפני רשויות שיפוט אחרות. כמובן, שלבית משפט זה נתונה הסמכות לדון בעתירה (ראו למשל בג"צ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950), אך קיומו של סעד חלופי מוביל לדחיית העתירה על הסף. פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן - החוק) קובע, כי לבית המשפט לעניינים מינהליים נתונה הסמכות לדון בהחלטה של רשות בענייני אשרת כניסה ורישיונות ישיבה ועבודה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. מכאן, שהעותר יכול למצוא סעד לאו דווקא בפני בית המשפט הגבוה לצדק. מן העתירה עצמה עולה שעיקר טענותיו של העותר מכוונות נגד משרד הפנים, שלא השיב לו תשובה עניינית לבקשתו לקבלת אשרה. אילו היה מקבל אשרת שהייה ממילא, כך נראה, היה המשיב 2 ממשיך לשלם לעותר את קצבת הנכות. יצוין, כי אין לשלם גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, למי ששוהה בארץ שלא כדין (סעיף 324ב(א) לחוק; לפרשנות הסעיף ראו בג"ץ 1911/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר האוצר (ניתן ביום 12.11.03)). מכל מקום ההשגה בעניין אי תשלום קיצבת הנכות מקומה בבית הדין לעבודה.

3.        כנראה שפנייתו של העותר לבית משפט זה נעשתה לאור מצבו הרפואי הקשה וכן הקושי הכלכלי עקב אי תשלום הקיצבה, ובהנחה שעניין האשרה יוסדר במהירות בגידרה של עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. נימוק זה אינו צריך להביא, בנסיבות העניין, להתעלמות מקיומו של סעד חלופי. אין שום סיבה שההליכים בבית המשפט לעניינים מינהליים ובבית הדין לעבודה יתארכו מעבר למידה הראויה.

           העתירה נדחית, אם כן, על הסף.

           ניתן היום, כ"א בחשון תשס"ד (16.11.03).

           ש ו פ ט ת                                 ש ו פ ט                                 ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>